אל תפריעו לרמב"ם
מכתב מגניזת קהיר, המאה ה-12. שמור כיום בספריית אוניברסיטת קיימברידג', באוסף קטעי הגניזה הקהירית על שם טיילור-שכטר.
לצד המכשולים המוכרים העומדים בדרכו של כל יצירה ושל כל יוצר, ניצבים מכשולים מדוברים פחות, ובראשם – נטיית האנשים לנצל את זמנו של היוצר לקידום מטרותיהם. את המכשול הזה הכיר הרמב"ם היטב, ועשה ככל שביכולתו לגבור עליו.
בין אלפי קטעי הגניזה הקהירית שמורות עשרות התכתבויות שקיים הרמב"ם עם קהילות ויחידים ברחבי העולם היהודי. מרבית ההתכתבויות עוסקות בנושאים הלכתיים (לעיתים גם רפואיים ומדעיים), בהן התבקש הרמב"ם לפסוק או לחוות את דעתו. מתוך הכרה במעמדו נענה הרמב"ם לבקשות אלה – גם אם בקיצור לא אופייני.
במכתב הגניזה המצורף אנו עדים לסוג אחר של בקשה שלו נענה הרמב"ם כמעט תמיד בשלילה: בקשה לפגישה. במכתב שנשלח אל הרמב"ם ביקש אדם המעוניין להעמיק בלימודי הפילוסופיה למצוא לעצמו מדריך ראוי. הכותב מציין את העניין הרב שמצא ב'מורה הנבוכים', ושואל את ההוגה האם יסכים להיפגש עימו, או לחילופין – להמליץ על אחר שיסייע לו בהבנת חלקים ב"מורה" שלא הובנו לו די צורכו. נוסף על כך מבקש הכותב המלצה על תזונה הולמת שתסייע לו לעמוד בדרכו האינטלקטואלית.
תשובת הרמב"ם שנכתבה בתחתית המכתב היא תשובתו השגרתית לבקשות מסוג זה: כיוון שהוא חולה, עייף ושברירי, אין לו הזמן או הכוחות הדרושים לפגישה שכזו. הרגעים המעטים שיוכל להקדיש לכותב הם בבית המדרש בשבת. ובאשר לתזונה הרצויה למלומד – המליץ הרמב"ם על אכילת שקדים, צימוקים ודבש תמרים. המכתב עצמו לא מתוארך.
מפתה לקבוע לפי תשובת הרמב"ם כי הוא נכתב לקראת סוף חייו, אך היות שתשובתו למעוניינים הייתה בגדר נוסח קבוע – ייתכן שנשלחה שנים רבות קודם לכן.
