"פירוש המשנה" בכתב ידו של הרמב"ם
כתב היד החל להיכתב במרוקו ב-1161, וכתיבתו הסתיימה במצרים ב-1168. חמישה מששת חלקי פירוש המשנה לרמב"ם הכתובים בכתב ידו שרדו עד ימינו: סדרי מועד וסדר נשים נמצאים בספרייה הלאומית בירושלים, וסדרי זרעים, נזיקין וקדשים נמצאים בספריית בודליאנה באוקספורד. סדר טהרות אבד.
"פירוש המשנה" נכתב בזמן מסעות הרמב"ם באגן הים התיכון. הוא ובני משפחתו נאלצו להימלט מספרד למרוקו בעקבות עליית המווחידון - תנועה מוסלמית רדיקלית. כעבור כמה שנים נאלץ לברוח גם ממרוקו וממנה נדד לארץ ישראל. שם שהה הרמב"ם חמישה חודשים, עד שהחליט לעזוב גם אותה ולהשתקע ביעדו הסופי - קהיר שבמצרים. חלפו שבע שנים מתחילת העבודה על פירוש המשנה עד שסיימה במצרים והוא בן שלושים שנה בלבד.
פירוש המשנה נחשב ליצירה הספרותית הגדולה הראשונה של הרמב"ם. כחלוף שנתיים בלבד מיום הגעתו למצרים, הפירוש נתפרסם והרמב"ם היה למנהיגה של הקהילה היהודית במצרים. השלמת פירוש המשנה מסמנת מבחינת תולדות הרמב"ם את הפיכתו למנהיג ידוע ומוכר של יהודי מצרים בפרט, ויהודי המזרח ככלל. את ספרו חתם הרמב"ם בהתנצלות הבאה:
"כבר השלמנו חיבור זה כפי שייעדנו, והנני מבקשו יתעלה ומתחנן לפניו שיצילני משגיאות. ומי שימצא בו מקום פקפוק או שנראה לו בפירוש הלכה מן ההלכות באור טוב ממה שבארתי יעיר על כך וידינני לזכות, כי מה שהטלתי על עצמי בזה אינו מעט ולא ביצועו קל אצל בעל צדק וחוש הבחנה טוב. ובפרט בהיות לבי טרוד לעתים קרובות בפגעי הזמן ומה שגזר ה' עלינו מן הגלות והנדוד בעולם מקצה השמים ועד קצה השמים, ואולי כבר קבלנו שכר דבר זה גלות מכפרת עון. יודע הוא יתעלה כי יש הלכות מהם שכתבתי פירושן במסעות בדרכים, ומהם ענינים רשמתים בהיותי על גבי האניות בים הגדול."
